בברלי ברקת נולדה בשנת 1966 ביוהנסבורג, דרום אפריקה. עלתה עם משפחתה לישראל בשנת 1976 והשלימה תואר ראשון במחלקה לצורפות באקדמיה ’בצלאל’. בתחילה בחרה ליצור בחומרים כגון חימר, מתכת וזכוכית, אך השתתפותה בכיתת אמן בהנחיית ישראל הרשברג במסגרת ’הסדנה לציור ורישום בירושלים’ (ה-JSS) השפיעה עליה להתמקד בציור וברישום.
יצירותיה המוקדמות של ברקת היו ברובן פיגורטיביות ותאמו את הלך הרוח של הסוגות המערביות המסורתיות. סביב שנת 2009 החלה לצייר בסגנון מופשט יותר, עם השפעות ניכרות מסגנונות הקוביזם והאקספרסיוניזם האבסטרקטי. על אף שהמשיכה לצייר דמויות חיות, החלה להתמקד בפירוק הדימויים המצוירים תוך שהיא לוכדת את התנועה על המשטח הדו-ממדי באמצעות קווים דינמיים.
בשנת 2014 סדרת ציורים שיצרה בהשראת אמנות הקליגרפיה היפנית זיכתה אותה בפרס האוצרים בתערוכה הבינלאומית ה-28 לאמנות ועיצוב בקיוטו. מאז המשיכה ברקת להתנסות בטכניקות, שיטות יישום וחומרים חדשים. הבולטת שבהם הייתה השיטה שהפכה לוחות פי-וי-סי ל’קנבסים’ שקופים, אותם יצרה עבור תערוכת היחיד הבין-לאומית הראשונה שלה, ’Evocative Surfaces’, שהוצגה במוזיאון פאלאצו גרימאני בוונציה, לרגל הביאנלה ה-57 של ונציה בשנת 2017.
בשנת 2018 ברקת החלה להפנות את התעניינותה האמנותית לנושאים לאומיים וגלובליים, מה שהוליד את התערוכה ’בעקבות השבטים’ שהוצגה במוזיאון בונקומפאני לודוביסי ברומא. בתערוכה זו השתמשה בשיטה ניסיונית שבה פסל מתכת משלים את הציורים, כדי לחקור את הקשר בין אסתטיקה לפוליטיקה.
הפרויקט הנוכחי שלה, ’ביוספרה’, בו היא מתנסה בשיטה חדשנית המשלבת חומרים אורגניים ופלסטיים, הוא אבן דרך נוספת בשחרורה מהמוסכמות האמנותיות המקובלות, והוא עוסק בבעיה הדחופה של זיהום הפלסטיק העולמי בעיצומה מגפת הקורונה, אך גם במנותק ממנה.
שיטה חדשנית שפיתחה ובה משולבים חומרים אורגניים ופלסטיים, מנכיחה את עוצמתה הרעיונית של האמנית ואת שיטותיה האמנותית. התערוכה עתידה להיפתח בארצות הברית בסתיו 2021.
במקביל, ברקת ממשיכה לעבוד בטכניקות של ציור שמן, ציור בדיו וציור בצבעי מים על משטחים דו-ממדיים, ומתמידה במחקרהּ בנוגע ל’מסה בתנועה’ המוליד יצירות בעלות מראֶה חולף – תערוכה שצפויה להיפתח בטאיצ’ונג, טייוואן בשלהי אביב 2021.
עבודתה של ברקת הוצגה במגוון אוספים פרטיים וציבוריים. שלוש מיצירות האמנות מסדרת ’Evocative Surfaces’, מוצבות בתערוכת הקבע במוזיאון פאלאצו גרימאני בוונציה.
בברלי ברקת בעבודה בסטודיו שלה, 2017
בברלי ברקת בעבודה בסטודיו שלה, 2017
טורבינה 4858, פרט, 2016 – 2017